אמא שלי – הקרנה מיוחדת בפתיחת פסטיבל הקולנוע ירושלים

אמא שלי פסטיבל הקולנוע ירושלים

פסטיבל הקולנוע ירושלים נפתח בשבוע שעבר בהקרנה חגיגית של סרטו של נני מורטי, "אמא שלי". הפסטיבל, שמתקיים השנה בפעם הראשונה מאז נפטרה ליה ון ליר, האישה שכל זה לא היה קורה בלעדיה, נפתח בנוכחות נשיא המדינה ריבלין, שרת התרבות רגב (שזכתה לקריאות בוז לא מעטות במהלך נאומה), ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, והאורח המיוחד מחו"ל, מזן השחקנים הכריזמטיים במיוחד, ג'ון טורטורו.

הסרט "אמא שלי", בו מככב טורטורו, מספר את סיפורה של מרגריטה (מרגריטה ביי), במאית קולנוע, העסוקה בעבודה על סרט שמספר על סכסוך עבודה בין פועלים לבעלי מפעל, בעוד אימה גוססת בבית החולים. בסרט אותו מביימת מרגריטה מופיע שחקן אמריקאי (ג'ון טורטורו) בינוני, שמתקשה ללמוד את השורות שלו באיטלקית, מה שכמובן יוצר חיכוכים בינו לבין מרגריטה. במקביל, מרגריטה ואחיה (מורטי עצמו) מטפלים באם הגוססת, שלא יודעת שהיא גוססת ועדיין מצפה לצאת מבית החולים לביתה.

יש משהו קצת מרגיז בסרטים על קולנוע, כמו גם בספרים על סופרים. קל מאוד ליפול לקלישאות (ובמקרה הזה דמותו של בארי האגינס, השחקן האמריקאי, היא קלישאה אחת גדולה, מהשקרים שהוא מספר ועד המניירות והאישיות הבעייתית שלו) ולהישאר על פני השטח. גם מורטי, למרבה הצער, נשאב לקלישאות, ולמרות סיפורו האישי, שאין ספק שהשפיע גם על הסרט (אימו של מורטי נפטרה בזמן שצילם את סרטו "יש לנו אפיפיור"), הוא לא מצליח להעמיק באף אחד מקווי העלילה השונים של הסרט.

החלקים המרגשים ביותר בסרט הם דווקא הסצנות המשותפות לאימה של מרגריטה ולביתה, המתבגרת שמתקשה בלימודי הלטינית שלה. משהו בשלוש הנשים הללו מצליח לפרוט על חוטי הרגש וחבל שמורטי לא בחר להעניק תשומת לב רבה יותר לחלק זה של הסיפור. טורטורו, כמו תמיד, מביא איתו למסך את הקסם האישי הנפלא שלו ומעניק רגעים קטנים של קומדיה, אבל אפילו הוא לא מצליח להציל את הסרט.

מה עוד מחכה לכם בפסטיבל ירושלים?

השנה התוכנייה מרגשת במיוחד עם שלל סרטים מדוברים כמו הסרט הדוקומנטרי "איימי", על איימי ויינהאוס, "יונה מתיישבת על ענף ומהרהרת בקיום", זוכה פרס אריה הזהב בוונציה – הסרט השלישי בטרילוגיה של הבמאי השוודי רוי אנדרסון, המותחן "חדר מנוחה" של ג'רמי סולנייה האמריקאי, שמעמת להקת פאנקיסטים עם חבורת ניאו-נאצים, וכמובן, הקרנה מיוחדת של הסרט האלמותי, "הסנדק", בליווי מוסיקה חיה בביצוע של התזמורת הסימפונית ירושלים.

 

 

ומה אתם אומרים?